דברים שגיליתי על החיים ועל עצמי בזמן שלמדתי לפסיכומטרי

שעות של סימולציות, רכבת הרים של הצלחות וכישלונות, הוצאה כספית לא קטנה וסיפוק עצום ביום שאחרי: כך הוכחתי לעצמי ולמורים שלא האמינו בי כי הכול נראה לא אפשרי עד שזה פשוט קורה.

על הבחינה הפסיכומטרית רובכם קרוב לוודאי שמעתם, אם לא התנסיתם בה בעצמכם. בחינה אימתנית וקשוחה, כזו שמתפרסת על כמעט ארבע שעות ומעמידה את הנבחנים בלחץ רב. בחינה שקובעת בצורה בינארית להפליא אם ואיפה אדם יוכל לרכוש השכלה גבוהה. ואם כבר לשמוע על ההכנות לקראת המבחן, על שעות הלימוד המרובות, על הקשיים וההצלחות הקטנות שהם חלק מהתהליך הזה שנקרא "להתכונן לפסיכומטרי", אז מוטב מאחד שניגש לבחינה בשבוע שעבר 🙂

הבחינה, שמצד אחד מכילה המון שאלות בדרגת קושי עולה ומצד שני מקצה מעט מאוד זמן (באופן יחסי) כדי לענות עליהן, מעסיקה רבים בישראל בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. היא מגלגלת סביבה תעשייה שלמה של מכוני לימוד, מורים פרטיים וכותבי ספרים ושאלות, שנועדו לעזור לאותם צעירים השואפים להתקבל ללימודים גבוהים באחד ממוסדות הלימוד בארץ.

'המרכז הארצי לבחינות והערכה' – הגוף האחראי על כתיבת המבחן ובדיקתו.

זה חמישה עשורים שאוניברסיטאות ומכללות עושות שימוש במבחן הפסיכומטרי ככלי למיון וקבלה ללימודים, ולדאבונם של הניגשים – אין שטח אפור. אנשים המבקשים ללמוד תחום מסוים במוסד מסוים לעיתים אף ייגשו ליותר ממועד אחד, כיוון שהציון שקיבלו נמוך ב-3-2 נקודות מהרף הנדרש.

ראשית, יש לזכור שהמבחן מבוסס זמן. כלומר, סיכויי ההצלחה בו קשורים באופן ישיר ליכולתו של הנבחן לנהל בצורה אפקטיבית ונכונה את הזמן המאוד מאוד מוגבל העומד לראשותו. שנית, גם אם נשים רגע בצד את הקושי שהנבחן חווה ביום הבחינה עצמו, ההכנה לקראתו דורשת המון תעצומות נפש, התמדה וכוח רצון. התהליך אורך שלושה חודשים לכל הפחות, וכשאני אומר שלושה חודשים, אני מתכוון ללימודים אינטנסיביים של שעות על גבי שעות בכל יום. תקופת זמן בלתי מבוטלת, הדורשת התאמה מכל בחינה אפשרית שתוכלו להעלות על דעתכם.

הרוב המוחלט של האוכלוסייה לא יצליח להתמודד בפעם אחת עם בחינה בת ארבע שעות, בייחוד אם לוקחים בחשבון את המתח המעורב בה (עם כל הכבוד לאומת הסטארט-אפ), ובטח שלא להצליח בה בצורה יוצאת דופן. על כן, נוסף על הספרים והסיכומים, תהליך הלימוד וההכנה למבחן כולל גם מרתון של סימולציות.

מהי סימולציה, אתם בטח שואלים את עצמכם. איך היא בנויה ובמה היא תורמת למוכנות של התלמיד? ובכן, סימולציה היא למעשה בחינה מקדימה הזהה לבחינה הפסיכומטרית כמעט לחלוטין. היא כוללת את אותו מספר פרקים (שישה פרקי אמת שעליהם ניתן בסופו של דבר ציון ושני פרקי פיילוט נוספים), והזמן המוקצב להם זהה לחלוטין לזה המוקצב לכל פרק ביום הבחינה. למעשה, ההבדל היחיד הוא שמטרת הסימולציה היא שתטעו בה.

אני יודע שזה נשמע ממש מוזר, אבל תפקיד הסימולציה הוא שתטעו בה, לפחות בהתחלה. כי כך ורק כך תוכלו להבין איך ובמה אתם טובים, ובאילו תחומים עליכם להשתפר. לעניות דעתי, התחום הגדול ביותר שבו סימולציה עוזרת הוא בחיזוק תחושת המסוגלות – והיא עושה את זה באופן דרמטי. נלסון מנדלה אמר פעם: "זה נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה". זו בדיוק משמעותן של הסימולציות, המעטרות את השבועיים הקודמים לבחינה עצמה.

תמונה מיום הבחינה באוניברסיטת תל אביב.

תקופת הלימודים לקראת הבחינה הפסיכומטרית היא אכן לא פשוטה. היא מערימה קשיים ומבזבזת כסף רב, שנרצה או לא נרצה – שניהם פועל יוצא של הרצון להצליח. מנקודת מבטי האישית, כבעל ליקויי למידה, שרוב ימיו בבית הספר התאפיינו בקשיים, יחד עם תחושה שהועברה אליי ממערכת החינוך כולה, שאני פשוט לא מסוגל ללמוד כמו שצריך – נהניתי מאוד מהתהליך, ואני אומר זאת בלב שלם. נהניתי ממנו, במיוחד מכיוון שפשוט הצלחתי לשבת וללמוד. לאורך שעות רבות, בבריאות, בחולי, בזמנים "מתים" ובזמנים שאדם שפוי לגמרי היה מעדיף לעשות בהם משהו אחר. הוכחתי לעצמי שאני מסוגל. שהכול נראה בלתי אפשרי, עד שהוא נעשה.