Gofmans - פודקאסט

'זמן לחשוב' עם ד"ר נורית גל וישראל גופמן: "חשמל ירוק הוא גם חיזוק לביטחון" #פרק12

גיוס אנרגיית השמש לייצור חשמל הוא צו השעה, אבל לא רק מהסיבות שחשבנו. עם רקע עשיר הן בעולם הביטחוני והן בעולם האנרגיה, ד"ר נורית גל מסבירה בפודקאסט של גופמן קריאייטיב כיצד ירידת מחירי האנרגיה המתחדשת נותנת מענה לדילמה המסורתית של חשמל זול, אמין או נקי, ומהם האתגרים בדרך ליעד השאפתני של הממשלה ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030.

 

התרחישים החמורים ביחס להתחממות הגלובלית כבר החלו להתממש, והאנושות מגלה סימני התעוררות. גם ישראל הציבה יעד שאפתני לצמצום השימוש בדלקים פוסיליים הפולטים גזי חממה לאטמוספירה: עד שנת 2030 אמורים 30% ממשק החשמל, לעומת 6% כיום, להגיע מאנרגיות מתחדשות (היתר מגז טבעי הנחשב למזהם פחות מסולר ופחם). במקרה שלנו, בהיעדר רוח משמעותית או נהרות שוצפים, מדובר בעיקר באנרגיית השמש. שמש, כידוע, לא חסר כאן, אלא שניצולה להפקת חשמל רציף מלווה באתגרים משמעותיים.

ד"ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל וכיום חוקרת ומייעצת לחברות בתחום האנרגיה, מסבירה שכדי להגדיל את ייצור החשמל הסולארי יש צורך בשלושה מרכיבים, נוסף על קרינת השמש: 1. עתודת קרקע פנויה – נדרשים כעשרה דונם לכל מגה-וואט ויותר ממאה אלף דונם לעמידה ביעד האנרגיה המתחדשת. לכן, המדינה שואפת לשימוש כפול בגגות המבנים לטובת פאנלים סולאריים (לוחות PV) וכן לכיסוי מאגרי מים ואף כיסוי חלקי של שדות חקלאיים. 2. פיתוח רשת הולכה מהמתקנים המרוחקים לערים המאוכלסות, דבר הכרוך בתהליך תכנון ארוך ועתיר התנגדויות. חלופה אפשרית היא שימוש במתקני אגירה כדי להסיט חלק מהאנרגיה לשעות הערב. את האגירה אפשר להקים באתרים ייעודים וגם בשטחי הצריכה, למשל בחניוני מגדלים. 3. כסף. האתגר הכלכלי הצטמצם משמעותית הודות להתקדמות הטכנולוגית, שהובילה לצלילה בעלויות הייצור: "כשהתחלנו לדבר על מתקנים פוטו וולטאיים ב-2008, המחיר היה יקר פי 10 או 15 ביחס להיום", אומרת גל. "לכן הדילמה המשולשת – חשמל זול, אמין או נקי – שהובילה בעבר להעדפת הפחם, פחות רלוונטית בימינו; אפשר ליהנות מחשמל שהוא גם זול, גם אמין וגם נקי".

לתחום האנרגיה הגיעה ד"ר גל מהעולם הביטחוני, שם שימשה בתפקיד בכיר באגף התכנון של צה"ל. הניסיון שצברה בסוגיה הקרובה לליבה – חקר ביצועים וקבלת החלטות בתנאי אי ודאות – רלוונטי כעת לא פחות: "אז הנעלם הגדול היה האיומים העתידיים ואיך תיראה המלחמה הבאה. האתגר היה כיצד ניתן בכל זאת, עם משאבים מוגבלים ורצון למזער את הפגיעה בכלכלה, לקבל החלטות לשנים קדימה ביחס להצטיידות בנשק, למשל. ואילו עכשיו אני עוסקת בסוגיות של תכנון ארוך טווח תחת אי ודאות בעולם האנרגיה: מה יהיה הביקוש לחשמל בעתיד? באיזה קצב הוא יגדל לעומת הגידול באוכלוסייה? האם כדאי להשקיע בתחנת כוח נוספת או שזו השקעה מיותרת? כמובן, נכנסים שיקולים נוספים כמו מחיר סביר לצרכן, אמינות ורציפות האספקה, והשאיפה לחשמל 'נקי'. שיקול ייחודי נוסף לעולם האנרגיה הוא השאיפה לצדק חלוקתי והוגנות בקביעת המחירים, הן מצד הצרכנים והן מצד היצרנים".
כדי לקבל החלטות בתנאי אי ודאות, מתארת גל כמה גישות: שימוש בתרחישים – בתרחיש קל, האוכלוסייה גדלה אך דפוסי הצריכה לא משתנים, לעומת תרחיש קיצון, שמביא בחשבון גם את הגידול בביקוש לנפש וגידול בביקוש לחשמל לתחבורה ולתעשייה; גישת מחיר הטעות – למשל, האם ההשקעה תרד לטמיון במקרה שהנחות העבודה לא יתממשו, או שתוכל לשמש אותנו במועד מאוחר יותר; גישה נוספת היא השוואה למדינות מובילות, אילו רפורמות הנהיגו, מה עבד ומה פחות.




 

מאי חשמלי לשיתוף פעולה אזורי

את החיבור לביטחון מוצאת ד"ר גל בעולמה הנוכחי במישורים נוספים: חשמל שמופק מהשמש הישראלית ובאמצעות אלפי נקודות ייצור, היא אומרת, מבטיח אמינות אספקה גבוהה משמעותית בהשוואה למצב שבו ישראל תלויה בייבוא דלקים ממדינות אחרות, ואף מהמצב הנוכחי שבו ישראל אומנם בעלת מקורות גז משלה, אך עדיין תלויה בשני צינורות שמוליכים את הגז הטבעי אל החוף. יתרה מזאת: החשמל ה"ירוק" יכול להוות בסיס לשיתופי פעולה אזוריים. כרגע, מזכירה גל, ישראל היא בבחינת "אי חשמלי", ללא יכולת לרכוש מקורות אנרגיה רציפה משכנותיה או למכור להן את המוצר הסופי בשעות של ייצור יתר. אולם חיבור לרשת בירדן, שם הקרינה חזקה יותר, הקרקע פנויה יותר והביקוש המקומי נמוך יותר, עשוי להיות פוטנציאל מעניין לייעול ולהוזלת הייצור בצד העמקת היחסים בין המדינות.

גם ללא קשר לאנרגיות מתחדשות, משק החשמל משתנה לנגד עינינו, עם רפורמה שפירקה את המונופול של חברת החשמל בייצור ובאספקת החשמל לצרכנים ואפשרה ליצרנים פרטיים להשתלב בשוק. בהדרגה נוצר כאן שוק סיטונאי מרתק, וההתנהלות, היעילות, ההשקעות והתמריצים הנכונים בשוק החשמל מעסיקים כיום את ד"ר גל בעבודות מחקר ובעבודות ייעוץ.

אף שישראל היא "חצי סיכה על מפת העולם", כמאמר המשורר, ד"ר גל משוכנעת שהמעבר לאנרגיות מתחדשות הוא קריטי: "חשוב שנתרום להפחתת הפליטות על אף שאנחנו קטנים בהשוואה למדינות אחרות. הטריגר למעבר לאנרגיה מתחדשת הוא המודעות הגוברת לנזקי פליטות גזי החממה, אבל גם השאיפה לחזק את הביטחון האנרגטי שלנו – זיכרון צינור הגז המצרי, שפיצוצו הביא את ישראל לשנים קשות של שימוש בסולר וגז נוזלי ולזינוק במחיר החשמל, עדיין טרי. גיוון מקורות הייצור והגדלת נתח האנרגיה המתחדשת יוכלו להבטיח לנו חשמל לא רק זול ונקי, אלא גם אמין ויציב".


אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק השנים-עשר של הפודקאסט 'זמן לחשוב' של גופמן קריאייטיב.

בכל פרק נשוחח עם אנשים מעוררי השראה, מעולמות תוכן מגוונים, על הפרספקטיבה האישית שלהם. על השראה ומציאות.