עמוד רקע ארגוני של ארגונים חברתיים הוא הכלי המשמעותי ביותר שיש לעמותה כדי לספר את הסיפור הארגוני ולגייס תרומות. עמוד רקע ארגוני שכתוב טוב יפתח דלתות ויסייע לך להסביר מה הארגון שלך עושה באופן שיניע תורמים.ות לפעולה.
עמוד רקע ארגוני של ארגונים חברתיים הוא הכלי המשמעותי ביותר שיש לעמותה כדי לספר את הסיפור שלה ולגייס תרומות. עמוד רקע ארגוני שכתוב טוב יפתח דלתות ויסייע לך להסביר מה הארגון שלך עושה באופן שיניע תורמים.ות לפעולה.
עמוד רקע ארגוני הוא הכלי הבסיסי והחשוב ביותר לגיוס כספים לארגונים חברתיים משום שהוא מתאר את מוטת ההשפעה החברתית של הארגון, איך ההשפעה הזו מושגת ומה הייחוד והבידול של הארגון לעומת אחרים. לכן זו יכולה להיות משימה מאתגרת, בעיקר בגלל:
1. הקושי להבחין בין מה חשוב ומה פחות
2. הקושי לזהות מה מעניין את הקורא.ת
3. זיהוי האיזון בין יותר מדי מידע לבין בדיוק מה שצריך
במאמר הזה, אני משתף ב-5 טיפים שלמדתי והתנסתי במהלך העשור האחרון. הם הוכיחו שאם פועלים על פיהם, כתיבת הסיפור הארגוני שלך תהיה מסודרת יותר, קלה יותר ומדויקת יותר.
כשאני בונה עמוד רקע ארגוני (או כל טקסט שנועד לגיוס תרומות) אני מזכיר לעצמי את מה שאריסטו אמר לפני 2000 שנה והפך להיות בסיס לעולמות השיווק והפרסום בעולם המודרני: אתוס, פאתוס ולוגוס.
אם הטקסט שלי כולל פניה לאתוס (חשובים ממני אומרים את מה שאני אומר), פניה לפאתוס (פניה לרגשות אנושיים) ופניה ללוגוס (היגיון פשוט) אז הצלחתי לתפוס את עיקר הסיפור הארגוני.
הפנמה של העקרון הזה תהפוך אותך למקצוען בכתיבה של כל טקסט שנועד לרתום או להניע א.נשים לפעולה. ועכשיו אפשר להמשיך לטיפים:
1. זיהוי קהל/ דמות היעד: כשאנחנו קונים למישהו מתנה, רובנו נשתדל לדמיין מה מקבלת המתנה ישמחו לקבל. זה מצריך או ידע מקדים או חדות עין והבחנה בפרטים כי בסופו של דבר- המתנה היא עבור המקבל.ת ולא עבורנו. לכן, לפני כתיבת הטקסט עצמו חשוב לשאול למי מיועד הטקסט? את מי אני רוצה להניע לפעולה? שיקולים לזיהוי קהל היעד יכולים להיות קהל מקומי (ארצי או קהילתי), קהל חו"ל, קהל שבקיא בתחום שבו פועל הארגון, קהל ששומע על התחום בפעם הראשונה, וכו.
עכשיו הזמן לשאול: אבל מה אם יש יותר מקהל יעד אחד?
התשובה פשוטה: מתאימים את עמוד הרקע לכל קהל יעד בהתאם לפניה.
כשאני כותב לקהל יעד ישראלי או דובר עברית, אני מנסח את הטקסט בישראלית. זה אומר שאני משלב בין שפה גבוהה לבין שפה מדוברת.
כשאני כותב לקהל יעד דובר אנגלית, אני מנסח את הטקסט לפי הכללים התרבותיים של מדינת היעד. האמריקאים נוטים להשתמש בשפה בגובה העיניים בעוד האנגלים מעדיפים שפה תקנית וגבוהה.
2. על מה הסיפור- הארגון או הפעילות/מוצר: אף אחד לא אוהב קריאה מיותרת. גודש מילים ורעיונות בטקסט יכול לבלבל את הקורא.ת ולמנוע הבנה מה בדיוק הטקסט אמור לספר ומה הבקשה או ההנעה לפעולה. לרוב, אני מתחיל את הסיפור בכתיבה על הפעילות או המוצר וההשפעה שלהם על היחיד או הקבוצה המדוברת. למשל, אני אוהב להשתמש בציטוטים מדויקים של מוטבי הפעילות או המוצר משתי סיבות: הראשונה, אני מכוון את הקורא לעיקר הנרטיב- ההשפעה החברתית החיובית של הארגון. הסיבה השניה היא לחדד, כבר מההתחלה, שאנחנו כאן כדי להשפיע על חיים של א.נשים.
בדרך כלל אני משאיר את המידע על הארגון עצמו (שנת הקמה, היסטוריית פעילות, אימפקט ארגוני) לאמצע או לסוף של עמוד הרקע הארגוני. כך אני גם יוצר טקסט מעניין לקריאה- שיקול משמעותי.
החוכמה המקצועית היא לתת מספיק מידע גם על הארגון וגם על הפעילות שלו וזה מעביר אותי לטיפ השלישי:
3. דיוק עדיף על פירוט: זה הטיפ השימושי ביותר שהוא גם המורכב ביותר ליישום. אנחנו נוטים לכתוב ה-כ-ל כדי לא לפספס הזדמנות. אבל כדאי לזכור שקריאה היא פעולה שמצריכה ריכוז ולכן הגיוני שנספק את המידע שקל לקרוא ולהפנים וזה אומר- פחות פירוט!
פחות פירוט אפשרי אם המידע שאת.ה כותב.ת הוא מדויק. למשל, כשאני כותב על הפעילויות הארגוניות, קרי העבודה החברתית, אני אדלג על רשימת תכנים או רשימת סניפי פעילות אם אני מדייק מספיק את אופי הפעילות ומה היא חותרת להשיג.
מנסיוני, זו גם ציפיה של תורמים.ות- אל תאכלו את הראש, תאכילו אותי בכפית.
4. מִספׇרים מְסַפּרים: שילוב של מלים ומספרים הופך כל טקסט לקריא יותר. לפי כללי כתיבת טקסט, נהוג לאיית מספרים (שלוש ולא 3). אבל עמוד רקע ארגוני מאפשר לנו לכוון את הקורא.ת למידע שחשוב לנו שיזכרו ולכן אני חופשי מגמיש את הכלל הזה לטובת שיווק טוב? המספרים שאסור לוותר עליהם הם כאלו שמשקפים מציאות או מטרה. מה זאת אומרת? נתוני אימפקט למשל, תקציב ארגוני, מספר מוטבים, יעד מספרי של תכנית מסוימת או של הארגון בכללותו. כלל האצבע שלי הוא: אם המספרים מותירים רושם גדול יותר- הם יחליפו מילים בטקסט.
5. הישגים ונכסים: השארתי את הטיפ הזה לסוף כי אנחנו נוטים לשכוח אותו. למה שוכחים אותו? לדעתי, בגלל שאנחנו לא מבחינים בין השניים. הישגים הם תוצאות של פעילות הארגון שהשיגו את המטרה שלשמה נועדו. נכסים הם הישגים שהפכו להיות נכס ארגוני קבוע שיש לו ערך לגיוס כספים. למשל, השלמה של פעילות מסוימת בהתאם ליעדים שנקבעו מראש- הישג. קבלת פרס, אות או הכרה חיצונית על הפעילות- נכס. הישגים מתעדכנים בעוד נכסים נשארים קבועים. הכללה של והבחנה בין הישג לנכס בעמוד רקע ארגוני מחזקים את המוניטין של הארגון ולמוניטין יש ערך קריטי לגיוס כספים!
לסיום,עוד עצה אחת: הארגון שלך הוא דבר דינמי, שיוצר אינטראקציה עם הסביבה שלו. האינטראציה הזו משפיעה על הארגון ועל החלטות. עמוד רקע ארגוני צריך להתעדכן על בסיס קבוע כדי לשקף את המציאות שעבורה תרצו לגייס כסף. כמה קבוע? פעם בשנה פחות או יותר.
הטיפים האלו, שלמדתי בעשור האחרון ואני מתנסה בהם יום יום בעבודה עם ארגונים חברתיים, יסייעו לכותב.ת המנוסה או החדש.ה לגשת לכתיבה או עדכון של עמוד הרקע הארגוני עם תכנית מסודרת שתבטיח עמוד רקע ארגוני לגיוס כספים מושלם.