img

כרטיס הביקור הדיגיטלי שלכם מחכה במרחק קליק אחד

מתחילים >
תל אביב, IL
24°

web2infoחשוב לדעתאדוני ראש הממשלה, עד כאן!
חשוב לדעת

אדוני ראש הממשלה, עד כאן!

כתבה שנייה בסדרה על ה"טור השביעי" של אלתרמן –

 

לאחרונה צוינו ברוב פאר והדר 75 שנים לנחיתת בעלות הברית בנורמנדי. הפלישה הימית הגדולה בהיסטוריה, פלישה שפתחה חזית נוספת נגד הגרמנים והביאה בסופו של דבר לתבוסתם במלחמת העולם השניה. הפלישה התרחשה ב-6.6.44 וביום שישי ה-9.6 פרסם נתן אלתרמן טור בשם "בזרוח הירח", המתאר את הפלישה דרך אירוע שולי. מסתבר שלפני הפלישה התרחשה דרמה לא קטנה כאשר אדם בן שבעים ביקש להצטרף לכוחות הפולשים.

 

בהברק הירח, בקום הדגלים,

אמר צ'רצ'יל דומם

וראשו הרכין מטה:

עמכם אותי קחו למסע, חילים,

עמכם אעבור צרפתה

 

האדם בן השבעים הוא ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רציל. צ'רצ'יל מתואר כחייל פשוט שבהיפוך תפקידים מרכין את ראשו מול החיילים ומבקש מהם לקחת חלק פיזי בפלישה לצרפת.

 

אך אלפי חיילים – אנשי יורק ובני פרינסטון –

כה ענו, בעמדם בלי נוע:

לא, אסור לך, וינסטון,

אסור לך, וינסטון,

אסור לך, וינסטון, לנסוע!

 

החזרה לאורך בית שלם על תשובת החיילים – "אסור לך" – מדגישה עד כמה בקשתו של ראש הממשלה הייתה לא הגיונית מבחינת אנשי הצבא. ניתן לתאר גם את הסיטואציה המתוארת כסירוב פקודה. בהמשך הטור, אלתרמן מונה את הסיבות לסירוב הפקודה, מנקודת מבטם של החיילים:

 

לא ניקח אותך, וינסטון, הביטה וראה נא,

הארמדה

מוכנת

נחה.

על כתפיך הובאה ההיסטוריה עד הנה,

אך הלילה אותך לטייל לא ניקחה…

 

כמו חיילים במסדר שמראים למפקד את הציוד שלהם לפני הקרב, מציגים החיילים לצ'רצ'יל את ה"ארמדה" – הצי המלחמתי הגדול בהיסטוריה. אלתרמן שם בפי החיילים את דברי השבח לצ'רצ'יל על כך שבלעדיו לא היו מגיעים כלל עד כאן.

 

בתקופת אין אדם לבדך כוננת

את חומת העולם

שנותרה לא מוגנת.

והיית צנחן ופלוגת קומנדו

והיית דיוויזיה שלמה ממוכנת!

 

בתקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית, "תקופת אין אדם", תקופה של הדרדרות מוסרית שבה כמעט אף אחד לא עמד מול היטלר – צ'רצ'יל לבדו בנה את חומת ההגנה של העולם. "היית" כותב אלתרמן – לא חייל אחד מתוך אלפים בפלישה, היית בעצמך יחידה צבאית רבת השפעה, המקבילה לאוגדה בת אלפי חיילים.

 

 

מדנקרק ועד הנה, אתה לבדך

הקימות אותנו

כיש מאין!

ואתה שהצבת במו ידיך

את ארבעת אלפי הספינות על המים!

 

אלתרמן, מפיהם של החיילים הצעירים, עורך מעין ספירת מלאי לפועלו של צ'רצ'יל במהלך המלחמה וחוזר אחורה עד למבצע דינמו במאי 1940. מבצע שבו כאלף ספינות לא מלחמתיות, ובכללן ספינות פרטיות של אזרחים, גוייסו ע"י צ'רצ'יל לחלץ את 340,000 החיילים הבריטים שהיו נצורים בחופי צרפת. פעולת החילוץ, שהתרחשה זמן קצר לאחר מינויו של צ'רצ'יל לראש הממשלה, הייתה פעולה הרואית אשר מנעה השמדתו של כל הכוח. "רוח דנקרק" כפי שכינו זאת הבריטים, הרימה את מורל העם הבריטי. אלתרמן מותח קו ישיר בינה לבין היכולת להגיע "עד הנה" – לפלישה לנורמנדי.

 

תמונת אחד מחופי הנחיתה עם חלק קטן מ"ארבעת אלפי הספינות".

 

ואתה שרובה לרובה אגרת

והטנקים בנית דופן דופן –

ואתה את אמריקה לנו עוררת

ועם רוסיה כרת הברית במו-אופל!

 

אלתרמן מהלל את פעולתו של צ'רציל גם בנושא הנשק. צ'רצ'יל דירבן את התעשיה ליצור עוד ועוד כלי נשק ובהם גם פיתוחים טכנולוגיים חדישים כגון הרדאר, שהימצאותו היוותה יתרון גדול בקרב על בריטניה ב1940.

 

 

אלתרמן גם משבח את צ'רצ'יל על הקשר המיוחד שפיתח עם רוזוולט נשיאה של ארצות הברית לאורך תקופת המלחמה. קשר זה אפשר כבר מתחילת המלחמה אספקת נשק בכמות גדולה בהרבה מהכמות שיכלה לספק התעשייה הבריטית. בהמשך, כמו שמתאר אלתרמן, צ'רצ'יל אף "עורר" את ארצות הברית וגרם לה להיכנס למלחמה ולהכריעה.




גם הברית שכרת צ'רצ'יל עם הרוסים הקומוניסטים שנואי נפשו מאוזכרת בהערכה. ברית זו התבססה על ההבנה שהרוע האמיתי המאיים בהשמדת הדמוקרטיות הוא הרוע הנאצי.

 

"שלושת הגדולים", צ'רצ'יל עם רווזלוולט נשיאה של ארצות הברית וסטאלין נשיאה של ברית המועצות.

 

והבקעת בחושך כמו חפרפרת

וכקול נשר קולך שמענו!

עד בנית, במו אצבעות עשרת,

את הליל הזה שאליו הגענו!

 

הטור שזור בדימויים רבים המסבירים עד כמה מכרעת היתה תרומתו של צ'רציל בהגעה לשלב הזה ועד כמה, בתחילת המלחמה, ניצב לבדו מול הרוע. "אתה שהצבת"…"בתקופת אין אדם לבדך כוננת"…"הבקעת בחושך כמו חפרפרת". אלתרמן גם מרמז לקולו של צ'רצ'יל שהיה הקול היחיד שהתנגד להתחמשות הנאצים בשנות השלושים, בתקופה בה יתר מנהיגי העולם נקטו במדיניות של פיוס על מנת לרצות את היטלר. מדיניות שבאה לידי ביטוי בהכרזתו של צ'מברליין ראש ממשלת בריטניה לאחר הסכם מינכן ב1938 כי השיג עם היטלר "שלום בדורנו".

ואנחנו- מיורק, מטורנטו, מפרינסטון-

מבינים ללבך

מול הצי שינוע!

אך אסור לך, וינסטון, אסור לך, וינסון,

אתנו הלילה לנסוע!

 

אחרי דברי ההערכה לצ'רצ'יל, חוזר אלתרמן לוויכוח (הבדיוני) עם חיילי הפלישה "מיורק, מטורנטו, מפרינסטון" – פירוט שמדגיש את היותו של הכוח רב לאומי – שכלל חיילים מקנדה, מארצות הברית ומבריטניה.

"מבינים לליבך" – אנחנו מכירים את נפשך הסוערת, ההרפתקנית, את אומץ ליבך ואת רצונך תמיד להיות בשטח. תכונות אלה שבאו לידי ביטוי כבר בצעירותו למשל כאשר ברח מהשבי במלחמת הבורים ב1899. תכונות שהגיעו לשיא ביטוין במלחמת העולם השנייה כאשר נהג צ'רצ'יל לבקר באתרים המופצצים בלונדון עם הסיגר הידוע וסימון ה"וי" המפורסם, וכן בביקורים רבים שערך בחזיתות המסוכנות והמרוחקות.

 

וסח צ'רצ'יל: הוי, ינקי, אנגלי ורנדי,

הלמנש לפנינו

מימיו שוטח.

עמכם אעבור את זה הואדי…

סוף כל סוף ים שקט, ליל ירח…

 

אך סרבו תותחנים וסרבו הטנקיסטים.

ומפקדת המחץ סרבה וחזרה.

ואומרים שרעד פיו של ראש המיניסטרים.

כמו פיו של תינוק מגודל עם סיגרה.

 

צ'רצ'יל מנסה עפ"י אלתרמן להשתמש בכל מיני תירוצים כמו העובדה ש"הים שקט" או להקטין את הלמנש ולהפוך אותה בסך הכל ל"וואדי". אך יש תמימות דעים בין כל המשתתפים שלא לאפשר לו לצלוח את תעלת למנש, צ'רצ'יל מגיב בצורה ילדותית ומסרב לקבל את "רוע הגזירה".

 

והוואדי הבריק. ודממה ירדה.

הצבא גלוי ראשים התפלל ולא מש.

…הך! הבקיע האות!

חרטומי הארמדה

גזרו את גלי הלמנש.

 

צליחת התעלה התקיימה ללא נוכחותו הפיזית של צ'רצ'יל, אך רוחו, ע"פ אלתרמן, נכחה במלואה. כאמור, הפלישה התקיימה ב-6.6 והטור פורסם ב-9.6. יומיים לאחר הפלישה, ב-8.6, התפרסמה ידיעה קצרצרה על בקשתו של צ'רצ'יל להצטרף לפלישה, וכבר למחרת פורסם הטור. כלומר, נדרש פחות מיום על מנת לחבר את כישורנו של אלתרמן עם גדולותו של צ'רצ'יל בטור הזה.




אלתרמן מבטא את ההערכה האדירה שהייתה לצ'רצ'יל בעולם, כשיש הטוענים שבלעדיו היינו חיים עד היום תחת משטר נאצי עולמי. אך אלתרמן מבטא בעיקר את הערכה והתודה הגדולה בקרב היישוב בארץ והעם היהודי, על כך שהצלחת הפלישה תביא לתבוסתה המיוחלת של גרמניה ולסופה של השמדת העם היהודי.

לסיום, סיפור מעניין: במלחמת השחרור, למרות שהיה מבוגר בהרבה מגיל הגיוס, הצטרף אלתרמן ליחידה בפיקודו של יצחק שדה ולקח חלק במבצע "יואב" כחייל ביחידת מרגמות. כאשר שמע יצחק שדה כי פגזים נפלו בקרבתו של אלתרמן דרש להחזירו מיד לתל אביב "כי אלתרמן יש רק אחד". ממרחק השנים, נדמה שניתן לשער ממי קיבל אלתרמן השראה לפעילות הלא ספרותית הזאת…

 

לביקור במוזיאון חדרי המלחמה של צ'רצ'יל (כולל הדרכת שמע בעברית) >

למעלה

מה נוכל לעזור לך למצוא?

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

חכו רגע, יש לנו עוד נושאים שיכולים לעניין אתכם!

פרסמו אצלנו >
נגישות