"דהרת הוולקירות" של המלחין הגרמני המוחרם בדרך כלל בישראל מלווה את רגע השיא בפרסומת החדשה של בנק דיסקונט
עדכון: שעות ספורות אחרי פרסום הכתבה כאן, ובעקבות תלונות שהופיעו מצופים, הוחלפה הנעימה בפרסומת לשירת האודה בסימפוניה התשיעית של בטהובן.
הפרסומת החדשה של בנק דיסקונט (הוסר בעקבות ההחלפה)
שוק הפרסום והעסקים בישראל רתח לאחרונה בעקבות הצטרפותה של רותם סלע, מי ששימשה כפרזנטורית של טורנדו, לבנק דיסקונט. חברת המזגנים אף הגישה תביעה מתוקשרת נגד סלע ובה חשפה את שכרה. אלא שצפייה מוקפדת – או יותר נכון האזנה – לפרסומת החדשה של הבנק, חושפת פרט שעשוי להיות בעייתי בהרבה בעיני רבים, ומכיוון אחר לגמרי.
"עונת הנדידה התחילה, עופו לבנק שמתאים לכם", אומרת סלע בפרסומת לעוקביה החדשים, שמנופפים כמותה בזרועותיהם בדרכם למנוחה והנחלה הפיננסית. ברגע המפנה הדרמטי הזה בפרסומת מושמעת נעימה המבוססת על "דהרת הוולקירות", מתוך אופרה מפורסמת של ריכרד ואגנר.
המלחין הגרמני השנוי במחלוקת, שהיה נערץ על היטלר ואנטישמי מוצהר בעצמו, אינו מושמע כמעט בכלל בישראל. למעשה, זהו הסמל הגרמני היחיד כמעט שנותר מוחרם כאן. הראשונה להחרים אותו הייתה התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית לאחר אירועי "ליל הבדולח" ב-1938. מאז נמשכה המסורת: ישראל היא היחידה בעולם שאינה משמיעה את האופרות של ואגנר, הפופולריות מאוד ברחבי העולם.
היצירה המקורית של ואגנר
מעת לעת עולה הנושא מחדש לדיון ציבורי. כך, בשנים האחרונות תוכנן להתקיים קונצרט מיצירותיו של ואגנר באוניברסיטת תל אביב, אך הוא בוטל בעקבות מחאה של ניצולי שואה. בתעשיית הקולנוע יצירותיו הדרמטיות מושמעות לא מעט. בסרט המופתי "אפוקליפסה עכשיו", למשל, מושמעת "דהירת הוולקירות" עצמה – זו שמככבת כעת בפריים-טיים של הערוצים המסחריים בישראל, כשהיא מלווה את חציית הקווים הפיננסית של רותם סלע.
