בצל המלחמה, המשכן החדש והמהודר של הספרייה הלאומית נפתח בקריית הלאום בירושלים, וקוראים ראשונים התייצבו במקום. זאת, לאחר עשרות שנים שבהן פעלה הספרייה בתוך הקמפוס של האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
בסיום תהליך תכנון והקמה ארוך, הספרייה נפתחה באופן רשמי במשכנה החדש, המתפרס על פני 46 אלף מ"ר ו-11 קומות, כמחציתן מתחת לפני הקרקע. באולמות הקריאה החדשים יכולים להימצא כ-600 בני אדם, זאת לצד מתחמי עבודה ייעודיים, מרכז חינוכי, אודיטוריום ותערוכות המציגות את אוצרות הספרייה. עיקר תקציב הקמת הבניין – שתוכנן בידי משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה-מרון ובשיתוף המשרד הישראלי מן-שנער – הגיע מתרומות, ומיעוטו מהמדינה.
הספרייה מחזיקה בכארבעה מיליון ספרים ועוד מאות אלפי גיליונות עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים, אלפי מפות היסטוריות, עשרות אלפי כתבי יד, וברשותה גם מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ואוצרות רבים אחרים.
ספריה הראשונים של הספרייה הלאומית החלו להיאסף במסגרות שונות כבר בסוף המאה ה-19. בתחילת שנות ה-60, התמקמה הספרייה בקמפוס של האוניברסיטה העברית בגבעת רם, בין אנשי מחקר וסטודנטים.
מטבע הדברים, האירועים הקשים מאז תחילת אוקטובר גרמו לביטול ההשקה החגיגית של המשכן. בספרייה יערכו בחודש הקרוב סיורים וביקורים ללא תשלום המיועדים בעיקר לתושבים שפונו מעוטף עזה ומגבול הצפון, כמו גם סדנאות והפעלות לילדים, בכפוף למצב הביטחוני.
