מאז ה-7.10 סובל המשק הישראלי כולו ממשבר כלכלי שהולך ומחריף. בעוד שחלקים בו, כמו חברות ההייטק, יכולות להמשיך לפעול מרחוק ובכך להתמודד במידה מסוימת עם המצב ולצמצם נזקים, אלו התלויים בכוח אדם פיסי נתונים במצוקה קשה במיוחד. אחד מהם הוא ענף הניקיון בישראל, אשר נמצא בימים אלה במחסור כוח אדם שהגיע לשיא של כ-45 אלף עובדים מאז אותה שבת שחורה, בין היתר בשל ירידה חדה בנכונות להעסיק ערבים ישראלים, שבימים כתיקונם מהווים כ-22% מהעובדים בענף. ובעוד שממשלת ישראל, ומשרד האוצר בפרט, יושבים על הגדר בנושא, התוצאה המתהווה היא פגיעה חמורה בבריאות הציבור בישראל. בתחלופות מכתבים ובדיונים בוועדות הכנסת דרשו שרי הממשלה למצות העסקת עובדים ישראלים בענף הניקיון בטרם יבחנו קליטה של עובדים זרים בענף כמענה ראשוני למשבר. אולם בשכר מינימום של 30.6 ₪, פלא שכמחצית מהמועסקים הם עולים חדשים שעובדים בניקיון רק בגלל קשיי השתלבות וחוסר ברירה תעסוקתית?
עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל
אז איפה בעצם קבור הכלב? התשובה היא אצל המעסיק הגדול ביותר במדינה – המגזר הציבורי; משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. כי בעוד שבמגזר הפרטי שכר עובדי הניקיון גבוה משכר המינימום, במגזר הציבורי שכר העובדים נקבע ע"י המדינה במכרזים שהיא מפרסמת, ובו מתמחרים את עבודת הניקיון בשכר מינימום ולא אגורה אחת יותר. כך, מתקבע שכרם של רוב עובדי הניקיון בארץ (שרבים מהם מגיעים מחתך סוציואקונומי נמוך מלכתחילה) בשכר מינימום, ואין מסביב אף תמריץ או תחרות בשוק שתגרום למדינה להעלות את השכר. כך ההיצע בענף הולך וקטן, המחסור בכוח אדם הולך ומעמיק, ואיתו הולכת וגדלה הפגיעה בבריאות הציבור בישראל.
ב-19.10 הצהיר שר האוצר כי "הכלכלה הישראלית חזקה ויכולה לתמוך את מאמצי המלחמה, הצבאיים והאזרחיים ככל שיידרש". עוד הוסיף: "יש לנו כסף, ואנחנו נשתמש בו באחריות לכל מה שצריך וביד רחבה. עצרנו את כל מה שלא חשוב בתקציב, ואנחנו מסיתים הכל לצרכי המלחמה ולתמיכה במשק". אולם, למרות שנשמע שעץ הכסף של ממשלת ישראל פורח, שר האוצר נוהג בו כאילו זה הפרי האסור, ומצפה שהתור בלשכת התעסוקה יתמלא מעצמו באנשים שמשתוקקים לעבוד בניקיון תמורת שכר מינימום.
ממשלת ישראל ניצבת בפני הזדמנות להוכיח את חוסנה של הכלכלה הישראלית ולתעדף תוצרת מקומית. אני קוראת לממשלת ישראל, ולשר האוצר – זה הזמן לחזק את הכלכלה הישראלית, להסית את אותם תקציבים שדיברתם עליהם כדי לחזק את ענף הניקיון, ולאשר באופן מידי קליטה של עובדים זרים נוספים. כשאתם משליחים לפח את ענף הניקיון – אתם משליחים לפח את הבריאות של כולנו.
