img

כרטיס הביקור הדיגיטלי שלכם מחכה במרחק קליק אחד

מתחילים >
תל אביב, IL
27°

web2infoתעשייה ורכבהשמש תעצור את ההתחממות? על המרוץ הישראלי לאנרגיות מתחדשות
תעשייה ורכב

השמש תעצור את ההתחממות? על המרוץ הישראלי לאנרגיות מתחדשות

הטכנולוגיה הצניחה את העלויות, הרגולטור קיבל כמה החלטות נכונות, אבל המלחמה באוקראינה טרפה את הקלפים. עד כמה אנחנו קרובים לניטרליות פחמנית בתחבורה? ומתי נצרוך בבית חשמל ירוק פרטי? מנכ"לי דוראל ואלקטריאון ויועצת אנרגיה לחברות עם התשובות

 

 

את הצרות שאנחנו רואים מדי יום בחדשות – וגם חווים על בשרנו מיד כשיוצאים מהבית – משקפים היטב הדו"חות הבינלאומיים: ההתחממות הגלובלית מתרחשת במהירות רבה משהוערך קודם לכן. הקו האדום הידוע לשמצה – עלייה של מעלה וחצי בטמפרטורה העולמית הממוצעת ביחס לזו ששררה ערב המהפכה התעשייתית – צפוי להיחצות בחמש השנים הקרובות. אם לרגע, סביב ועידת האקלים בגלזגו, נדמה היה שמנהיגי העולם והעסקים הגדולים מתחילים להתעשת, המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה שפרץ בעקבותיה מאיימים להחזיר אותנו להרסניים שבדלקי המאובנים.




 

מי שבכל זאת מחפש קצת אופטימיות יכול לשאוב אותה מדבריו של יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה, מהחברות המובילות בארץ בתחום האנרגיות המתחדשות. נוימן, שהתארח בפודקאסט "זמן לחשוב", אומר כי שיפורים טכנולוגיים פרי השנים האחרונות הצליחו לייעל את ייצור האנרגיה הירוקה ולהפחית דרמטית את העלויות. לצד זאת, גם הרגולטור קיבל כמה החלטות חשובות בנושא, ובמסגרתן נוכל בקרוב לצרוך בבית חשמל דרך ספק וירטואלי פרטי. מהלך כזה, לצד המחיר התחרותי, אמור לצמצם גם את האימפקט הסביבתי. כיוון נוסף שהוא תולה בו תקוות רבות הוא המימן הירוק.

 

 

ומה באשר לתחבורה? נוימן מדגיש כי רכב חשמלי – כל עוד החשמל מגיע ממקורות מזהמים ולא מאנרגיה מתחדשת – לא באמת פותר את הבעיה. מה גם שכלים כבדים כמו משאיות וספינות, לפחות נכון לעכשיו, לא יכולים לנוע מכוח חשמלי. בינתיים בשטח, השינוי בתחום התחבורה החשמלית הוא מהיר במיוחד: אם לפני שנתיים נעו בישראל אלפים בודדים של כלי רכב מהסוג, כיום כבר מדובר על כ-20 אלף והמגמה ברורה. האתגר הרובץ לפתחן של חברת חשמל ומדינת ישראל הוא עצום. אחד הפתרונות המדוברים הוא הטענה אלחוטית, המאפשרת לווסת את הטעינה לאורך כל שעות היום.




 

כדי להבין לעומק את נושא הטעינה החשמלית (EV) שוחחנו עם אורן עזר, מנכ"ל חברת אלקטריאון (Electreon), מובילה עולמית בפיתוח ויישום של טכנולוגיות בתחום. החברה מספקת תשתית ושירותי טעינה מקצה לקצה, הן באופן דינמי (תוך כדי נסיעה) והן סטטית (בעמידה). בכך היא מפחיתה את עלויות התפעול והבעלות של צי חשמלי, את הצורך בנדל"ן לתחנות טעינה ואפילו את הסוללה הנדרשת, בדרך לתחבורה החשמלית סביבתית יותר.

 

 

לאלקטריאון יש כיום מקטע כביש חשמלי בין מסוף הרכבת באוניברסיטת תל אביב לבין האוניברסיטה עצמה וכן פרויקטים בשבדיה, בגרמניה, באיטליה ובארצות-הברית. היא אף חתמה על פרויקט מסחרי ראשון להטענת 200 אוטובוסים חשמליים של חברת דן. בהקשר הזה כדאי לדעת שמשרד התחבורה התחייב כי משנת 2026 ואילך, כל האוטובוסים העירוניים החדשים יהיו חשמליים. בהדרגה ייצאו האוטובוסים המזהמים משימוש, וכלל התחבורה הציבורית העירונית תהיה מאופסת פליטות.

חשמל ירוק זה גם יציבות וביטחון

אין עוררין על כך שבמדינה שטופת שמש כמו שלנו, גיוס אנרגיה סולארית לייצור חשמל הוא צו השעה. ובכן, מתברר שנוסף על ההיבט הסביבתי והכלכלי, יש לכך גם משמעות ביטחונית: אנרגיה מתחדשת היא מבוזרת מטבעה, במובן הזה שאפשר לייצר אותה ממש על גג הבניין – בלי תלות בממשלות זרות ובשליטים כאלו ואחרים, שברצותם מצמצמים הפקה כדי להעלות מחירים וברצותם סוגרים את הברז. אם יש תקופה שמוכיחה את הצורך בעצמאות אנרגטית, הרי שזהו הזמן הנוכחי.

 

 

"חשמל המופק מהשמש הישראלית ובאמצעות אלפי נקודות ייצור מבטיח אמינות אספקה גבוהה", מסבירה ד"ר נורית גל, לשעבר בכירה באגף התכנון בצה"ל וסמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל, וכיום חוקרת ומייעצת לחברות בתחום האנרגיה. היא מזכירה כי גם במצב הנוכחי, כאשר לישראל יש מקורות גז משלה, היא עדיין תלויה בשני צינורות שמוליכים את הגז אל החוף. יתרון נוסף הוא הבסיס שיכול החשמל הירוק להוות לשיתופי פעולה אזוריים, כפי שהומחש לאחרונה בהסכם בין ישראל לירדן על מים תמורת חשמל ובוועידה האזורית בהשתתפות שרת האנרגיה הישראלית בקהיר.




 

הקרינה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. יש צורך בעתודת קרקע פנויה – כעשרה דונם לכל מגה-וואט ויותר ממאה אלף דונם לעמידה ביעד האנרגיה המתחדשת שהציבה הממשלה (ומכאן השאיפה לשימוש בגגות מבנים, מאגרי מים ואפילו שדות חקלאיים לטובת פאנלים סולאריים); בפיתוח רשת הולכה מהמתקנים המרוחקים לערים המאוכלסות, או שימוש במתקני אגירה כדי להסיט חלק מהאנרגיה לשעות הערב; ואיך לא, בכסף. אבל דווקא האתגר הכלכלי הצטמצם משמעותית בזכות ההתקדמות הטכנולוגית: "כשהתחלנו לדבר על מתקנים פוטו וולטאיים ב-2008, המחיר היה יקר פי 10 או 15 ביחס להיום", נזכרת גל. "הדילמה המשולשת – חשמל זול, אמין או נקי – שהובילה בעבר להעדפת הדלק הפוסילי, פחות רלוונטית בימינו. אפשר ליהנות מחשמל שהוא גם וגם וגם".

 

 

"על אף שאנחנו קטנים בהשוואה למדינות אחרות, חשוב שנתרום את חלקנו להפחתת הפליטות", מוסיפה גל בשיחה מאירת עיניים בפודקאסט "זמן לחשוב". "הטריגר למעבר לאנרגיה מתחדשת הוא המודעות הגוברת לנזקי גזי החממה, אבל גם השאיפה לחזק את הביטחון האנרגטי משחקת תפקיד. הזיכרון מצינור הגז המצרי, שפיצוצו הביא את ישראל לשנים קשות של שימוש בסולר ובגז נוזלי ולזינוק במחירי החשמל, עדיין טרי. גיוון מקורות הייצור והגדלת נתח האנרגיה המתחדשת יוכלו להבטיח לנו חשמל לא רק זול ונקי, אלא גם אמין ויציב".

guest
0 תגובות
הצג את כל התגובות
למעלה

מה נוכל לעזור לך למצוא?

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

חכו רגע, יש לנו עוד נושאים שיכולים לעניין אתכם!

פרסמו אצלנו >