באיחור אופנתי הגיעו לכאן גוגל פיי ואפל פיי, וגם הבנקאות הפתוחה צוברת תאוצה. משה וולף, לשעבר מנכ"ל ענקיות הסליקה מס"ב ושב"א, מתאר את החיים הפיננסיים החדשים שלנו
אם עדיין לא נפרדתם מהארנק, זה ודאי יקרה בקרוב: מהפכת האשראי והתשלומים בישראל נכנסת להילוך גבוה. יחד איתה מתעצמת גם רפורמת הבנקאות הפתוחה, שאומרת שממש כפי שקרה בשוק הביטוח ובחלק משירותי הבריאות, נוכל לחלק את סל השירותים הפיננסיים שלנו בין ספקים שונים ככל שנחפוץ וככל שישתלם לנו. זה קורה כי סוף סוף המידע שלנו הופך להיות שלנו, ובהנחיה שלנו הבנק יחויב להעביר אותו לצדדים שלישיים. מכאן קצרה הדרך לתחרות בריאה יותר ולאפשרות להציע לנו שירותים זריזים ויעילים על ידי גופי פינטק שאין להם מערכות ליבה כבדות, סניפים פיזיים ועשרות אלפי עובדים.
משה וולף, האורח שלנו בפודקאסט, ליווה את המהפכה בשלביה המוקדמים. כאיש לאומי דיגיטל, ולאחר מכן כמנכ"ל של שתי מעצמות הסליקה והתשלומים הכבדות במדינה – שניות רק לבנק ישראל – הוא ראה את רפורמת הסליקה החכמה (תקן EMV, "תשלום בווייפי" בלשון העם) קורמת עור וגידים. את גוגל פיי הוא ניסה לשכנע להגיע לכאן כבר לפני שנים, אבל השוק נתפס אז בעיניה כקטן מדי (לאחרונה נכנסה ישראל לשירות כמדינה ה-40 במספר לערך).
כיום מהפכת התשלומים מתקדמת במהירות יחסית. בתחום ה-EMV, למשל, החוק כבר מחייב את בעלי העסקים להטמיע את המערכות, אם כי יש להודות שהפריסה הארצית מדשדשת: לדברי וולף, רק ב-60% מבתי העסק זה קיים, ורק כמחצית מעסקאות האשראי מתבצעות באופן הזה. "זה לא מספיק. אנחנו רוצים מהפכה אמיתית ושוויונית בכל הארץ".
בתפקידו האחרון ניהל וולף את שב"א, העוסקת בכרטיסי האשראי ובמשיכות מהכספומטים בכל הבנקים במדינה, וכן את מס"ב, האמונה על העברת כספים בין מוסדות פיננסיים. הוא התנגד לעמדת רשות התחרות ולפיה השתיים מצויות בהסדר כובל. בפודקאסט הוא מספר על המחלוקת ועל ההסדרים האפשריים. הוא גם נותן לנו כמה מספרים די מדהימים: מתברר שהמערכות שניהל במקביל מטפלות בכ-4 טריליון שקל בשנה – פי 7 לערך מתקציב המדינה ל-2022 – עם 4 מיליארד פעולות בשנה ומיליונים עד מיליארד שדות של נתונים שנאספים מדי יום.
וולף טוען כי הטכנולוגיה בכלל והדיגיטציה בפרט הן המפתח למהפכות הפיננסיות, אך לא רק מבחינה תפעולית אלא גם פסיכולוגית: ממש כשם שהיה קשה או לא נעים לוותר על סוכן הביטוח, עד שנהיה פשוט כל כך לבצע את הניוד בקליק, כך יקרה – כבר קורה – גם בבנקאות. הוא משוכנע כי אנו עדים רק לקצה הקרחון: תוך שנה-שנתיים נחזה ב"פריחת הדובדבן", כהגדרתו, של לא מעט תפיסות וטכנולוגיות (בלוקצ'יין למשל) שייצרו כאן שוק תשלומים שונה לחלוטין משהכרנו. מבחינת הפרט, זה מחייב לנקוט משנה זהירות ולגלות אחריות: "אולי לא אכפת לי ש-99% מהפעולות והמידע שלי ידלפו, אבל לגבי המעט שכן קריטי שלא ייצא, כדאי לחשוב טוב טוב לאן מעלים מה ומול מי".
אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק ה-27 של הפודקאסט 'זמן לחשוב' של גופמן קריאייטיב.
בכל פרק נשוחח עם אנשים מעוררי השראה, מעולמות תוכן מגוונים, על הפרספקטיבה האישית שלהם. על השראה ומציאות.
פודקאסטים נוספים שיכולים לעניין אותך:
"זמן לחשוב" עם יעל נבט וישראל גופמן: ועכשיו ילדים והורים – נראה כמה חינוך פיננסי הוא פשוט
"זמן לחשוב" עם היזמת מיכל בלאט בן דוד: על דילמות והחלטות בדרך לאקזיט
'זמן לחשוב' עם רז הייפרמן וישראל גופמן: "טכנולוגיה היא רק קומת הבסיס"
"זמן לחשוב" עם יניב פגוט וישראל גופמן: האם החגיגה בבורסת ת"א תוכל להימשך ב-2022?
